למי שמכיר אותי ידוע שאני קצת מטורפת כשזה נוגע לבע"ח ולהלן הדוגמאות. אני כמובן אספר על כולן לפי סדר ההגעה אלי.
אליס "צ'וצ'ה, נודניקית, צ'ופה, שושה, קרציה, קחי ממני את החתול,החתול שלך":
הבכורה שלי. בת 3 בחודש הבא...
אליס הגיעה אלי מזוגיות קודמת. היא נולדה לחתולה שהשכנים היו מאכילים. חתולה שחורה, חוצפנית, בשם שושנה. הגורים הקטנים היו מונחים במחסן של השכנים החביבים וחיפשו בית. לפעמים התגנבו כל ה4 לגינה שלי ושיחקו בה.
לאליס כפי ששאמרתי יש עוד 3 אחים. והיא נבחרה כי פשוט היתה הכי פחות פחדנית!
אליס מאוד אוהבת: לישון ליד אבא, שקיות ניילון, ארונות פתוחים, לשתות מהברז, להיכנס למקומות צרים ומסוכנים (מזגן!) ושקט.
אליס לא אוהבת: כשאמא מביאה חיות הביתה. היא מביטה בי במבט מאשים ופשוט הולכת לאיזו פינה.
אליס עברה איתי הכל. התפוררות, מעברי דירה, משברים, פחדים, צמיחה, הצלחות, שמחות, חתונה, בני משפחה חדשים. היא תמיד היתה שם, עם העיניים הגדולות שלה, והגרגור החזק. אמרה שהכל יהיה בסדר.
חתול קטן "חולת נפש, חתול":
המאומצת השניה שנשלחה אלי כמבחן כנראה :)
ערב אחד לפני כמעט שנתיים אני מקבלת הודעת צ'אט מחבר שמצא גור חתולים נטוש תחת ביתו. עשה את כל מאמציו כדי לדאוג לו אבל האמא לא חוזרת. מייד נארזו מגבות חמימות וכלוב ונסענו בן זוגי ואני לראות במה מדובר. וזה מה שראינו!
היצור הפצפון הזה בקושי יודע ללכת!
לא היה לי מושג מה עושים עם כזה קטנטן אבל עם ליווי והסברים מהוטרינר מצאתי את עצמי מתעוררת כל שלוש שעות כדי לחמם בקבוק עם פורמולה, מנסה ללמד אותו לעשות צרכים. וככה חודשיים.
הפצפון החדש התגלה כנקבה, שובבה, מחבבת את הכלב, לא מסתדרת עם אליס. בגיל חודשיים היא עברה ניתוח להסרת אבן בשלפוחית השתן. ניתוח קשה על חתול מאוד קטן. היא שרדה.
במקור שמה היה שוגר אך הפך להיות חתול קטן כי רבאק, היה קטן!
חתול קטן מאוד אוהבת: לצרוח, לדבר, להרביץ לכל שאר ההולכים על 4.
חתול קטן לא אוהבת: ידיים. לא מרשה להרים אותה בכלל. כל נסיון נתקל בצרחות אימים ונסיונות בריחה.
החולרע של הבית. משליטה טרור מוחלט!!! אבל יפהפיה בצורה שלא תיאמן! היא בת שנתיים.
היאבוסה "בוסה, הכלבה, בוקה, בונקה":
בוסה היא סיפור עצוב. תמונתה הופצה בפייסבוק בחודש יולי-אוגוסט. סופר שם על גורה קטנה שיועדה לקרבות כלבים וחיה בכלוב מטר על מטר. הגורה נמצאה ב"בית המחסה של דינו לכלבים מס(ו)כנים" בטיפולם של דודו מרציאנו וטום סול.
המלאכים.
מייד נכנסנו לאוטו ונסענו אליהם במטרה ברורה- היא חוזרת איתנו!
מצאנו יצורה קטנה, קופצנית, עין כחולה- עין חומה, חיוך ענק!
יחד עם בוסה הגיעו בעיות רפואיות. בעיה בעור שסירבה לעבור והפכה את הכלבה לחצי קירחת, אובססית כרסום זנב עד העצם, עין דלקתית.
לאחר טיפול רפואי אצל הוטרינר המדהים שלנו דר דורון נרי בוסה כמו חדשה!
בוסה מאוד אוהבת: לרוץ, לנבוח, להציק להארלי (הכלב הלא מאומץ, בולדוג אנגלי), לרדוף אחרי החתולים במחשבה שהם ישחקו איתה, לישון על הספה צמודה למישהו. בעיקר להציק להארלי.
בוסה היא האור של הבית. היא מביאה לנו שמחה עצומה! היא זאת שהעלתה אצלנו את המודעות לכלבים "מסוכנים" ושמנו לנו למטרה לעשות כל מה שביכולתנו כדי לשפר את איכות חייהם של כלבים מגזעים הנחשבים למסוכנים בארץ. בוסה בת 8 חודשים.
גוד חתולינקוס "תול, תילתול, נודניק, מסריח, קחי אותו מפה":
כמו כל בלוגריות היופי גם לי יש רומן עם רשות הדואר. בוקר אחד יצאתי מביתי לאסוף חבילה נוספת. בדרך עברתי ברחוב הצמוד לביתי כאשר על שפת המדרכה היה מונח ארגז של אופיס דיפו ובתוכו גור מיילל. ליד הגור ישבה נערה שניסתה להאכיל אותו. המשכתי ללכת עם מנטרה ברורה: יש לך כבר 4 בע"ח. את לא תעמדי בהוצאות. הינה כבר דואגים לו". בדרך חזרה ניסיתי ללכת ברחוב אחר אבל באמצע הרחוב הסתובבתי וחזרתי. לקחת את היצור. הוא שכבר בארגז שעמד בשמש, צרח, מסביבו אוכל נרקב ונמלים. אספתי אותו ורצתי לחנות החיות הקרובה לקחת פורמולה ובקבוק.
זה היה היצור. בקושי פתח עיניים. לא ידע ללכת בכלל. ביקור אצל וטרינר גילה שזהו זכר קטן, ולא לבנות על זה שהוא יחיה.
שוב חודשיים של הנקה כל 3 שעות, לימודי צרכים וחרדה עמוקה לשלומו עקב הימצאות כלבה צעירה וקצת מטורפת.
שמו הוענק לו ע"י בן זוגי בהשפעת הסדרה "ספרטקוס" על משקל גוד בטיאטוס. איש אכזרי להחריד. כמה שידענו לקלוע בול בשם.
תול מאוד אוהב: לתקוף! הכל! את כולם! לעלות על המקלדת של המחשב לנסות לצ'וטט עם אבא שלו, לנשוך, לאכול מהסירים במטבח, לצרוח, לישון על אמא כשהיא במחשב, את בוסה, את שטפי (תיכף גם תורו).
תול לא אוהב: כשאומרים לו לא.
תול חולק איתי את יום הולדתי לדברי הוטרינר. הוא בן 4 חודשים.
שטפי "החתיך, פרווטיסט, אני אוכל אותו":
שטפי מצא אותי. ביום צילומים נוסף אצל הצלמת המדהימה יפעת ורצ'יק צעד בנחת לתוך הסטודיו חתלתול שחור לבן שמנמן. עלה 3 קומות ופשוט צעד אלי. מחשבה על בע"ח מס' 6 עשתה לי רע. בן זוגי ירצח אותי. פשוט ככה. אבל לא היה לו לאן ללכת!!! לקחתי נשימה עמוקה הרמתי טלפון לאיש שלי המקסים ובישרתי לו שמצאתי גור. נוסף.כן שוב חתול. כן אני משוגעת. תודה שאתה מבין. כן כן הוא אומנה בלבד! אני אמצא לו בית.
את החתול עטפתי בבד אדום מנוקד בלבן שנתנה לי יפעת המדהימה וצעדתי בגשם אל האוטו בו המתין לי בן זוגי, הביט בחתול ובישר לי ששמו "שטפי" על שם דודתו עליה השלום, כי גם לה היה שפם.
שטפי הגיע הביתה עם אף פצוע ונכנס אל תוך גן החיות. הוא נבהל ובמשך שבוע הסתובב בלעדית על השיש בקומה השניה של הדירה.
שטפי מאוד אוהב: את גוד חתולניקוס, לזנק עם הראש קדימה לתוך זרי פרחים, ליטופים, לישון במיטה.
שטפי לא אוהב: את בוסה כי היא מפחידה אותו, צעקות.
שטפי הוא השמנמן מבין כולם.חתיך אמיתי. לאומנה הוא לא הגיע, ברור! וגם הוא כמו תול חולק איתי את יום הולדתי והוא בן 4 חודשים.
אלה הם האור שבחיי. אוהבת כל אחד מהם אהבה גדולה ואישית!
